אראלים נכסים בע"מ נ' שירותי בריאות כללית בע"מ

פסק דין

1.התובעת היא חברה ליעוץ כלכלי, שמתמחה לדבריה בחיובי ארנונה ובמיסוי עירוני (להלן גם "החברה"). לפי הסכם שנחתם בחודש מרץ 1993 בין החברה לבין הנתבעת, הבעלים של המרכז הרפואי "קפלן" ברחובות (להלן "שרותי בריאות כללית" או "שב"כ" או "בית החולים"), היה על החברה לבדוק את חיובי הארנונה שהושתו על בית החולים, ולבחון אפשרות להפחיתם. סוכם כי שכרה של החברה יחושב לפי 14% מהמס שנחסך, בצרוף מע"מ.

החברה עותרת לתשלום 2,667,529 ₪ בגין שירותיה בשנים 1996-2001. שב"כ דוחה את הדרישה וטוענת כי אכן נמחק חוב משמעותי מספרי עירית רחובות (להלן "העיריה") בשנת 2008, אולם לא היה לכך קשר לפעילות החברה התובעת, וכי ממילא - התביעה התיישנה.

2.שרותי בריאות כללית פטורה היתה מתשלום ארנונה עירונית מכח סעיף 5(ז) בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן "פקודת הפיטורין"). תחת זאת, כמו בערים אחרות חייבה העירייה את שב"כ באגרה שנתית עבור פינוי אשפה משטח בית החולים, בשיעור 1/3 מסכום הארנונה השנתית שהיה מוטל עליה אלמלא הפטור (להלן "אגרת פינוי אשפה"). החיוב באגרת פינוי אשפה נעשה מכוח הוראת סעיף 19(א) בחוק העזר (שמירת הסדר והניקיון), תשמ"ג – 1982 שהתקינה עיריית רחובות (להלן "חוק העזר").

בשנת 1999 הגישה העירייה עתירה לבג"צ, שבה בקשה לבטל את הפטור מארנונה שניתן למוסדות ציבור שונים בשטח השיפוט שלה (בהם מכון ויצמן, הפקולטה לחקלאות של האניברסיטה העברית בירושלים, וקופת חולים של ההסתדרות הכללית, היא שב"כ בשמה הקודם) (בג"צ 26/99 עיריית רחובות נ' שר הפנים (לא פורסם, 11.2.2003) (להלן "בג"צ עיריית רחובות")). בפסק הדין נדרש שר הפנים לפרסם קריטריונים למתן פטור מתשלום ארנונה ולבחון בהתאם את זכאות המוסדות לפטור. בקשה לדיון נוסף נדחתה (דנג"ץ 2262/03 שירותי בריאות כללית נ' עיריית רחובות (20.10.2003)).

בהחלטה מיום 2.2.2008 ביטלה העיריה את חיובי הארנונה ואגרת פינוי האשפה שהוטלו על בית החולים.

ביחסים שבין הצדדים לתביעה, והנוגעים כמובן לארנונה, חשובות נקודות הציון הבאות:

מיד לאחר חתימת ההסכם פנתה החברה לעיריה בדרישה לבטל את החיוב באגרת פינוי אשפה, אך נענתה בשלילה.

בהתאם להמלצות החברה (שהצטיידה בחוות דעת משפטיות) פסק בית החולים מלשלם את אגרת הפינוי החל בשנת 1996, וביום 25.6.96 פנתה החברה בשמו לראש העיר בבקשה למתן היתר לפינוי עצמי. הצעות מחיר של קבלנים פרטיים הראו כי אגרת פינוי האשפה שגבתה העיריה גבוהה פי ארבעה ויותר מן העלות האמיתית באמצעות קבלנים. בשנת 1998 הודיעה העירייה לבית החולים כי היא מפסיקה לפנות את האשפה משטחו. במקביל החלה העיריה לנקוט הליכים לגביית החוב.

בתחילת שנת 1999 שבה העירייה ושלחה לבית החולים דרישה לתשלום אגרת פינוי אשפה. ביום 26.4.99 הודיע מנהל הארנונה בעירייה לבית החולים כי הדרישה לתשלום אגרת פינוי אשפה לשנת 1999 מבוטלת, אולם הורה לה לשלם ארנונה בסכום מלא, 3,311,690 ₪ לשנה. דרישה דומה נתקבלה גם בשנת 2000. העירייה דחתה את פניות החברה, וטענה כי הפטור שניתן על פי פקודת הפיטורין איננו תקף.

השגה שהגישה שב"כ לפי המלצת החברה נדחתה, ועל כך הוגש ערר. הדיון בערר, וכמוהו הליכי הגביה שהחלה העיריה לנקוט, עוכבו לפי הסכמת הצדדים, בשל הדיון בבג"ץ עיריית רחובות.

4.ביום 20.1.02 הודיע בית החולים לחברה על ביטול ההסכם ביניהם.

ביום 10.11.04 שלחה החברה חשבון שכר טרחה שחושב לפי יתרת החוב בספרי העירייה נכון לחודש ינואר 2002. ביום 10.7.05 דחה בית החולים את הפניה.

החברה טוענת בכתב התביעה המתוקן כי עקב הטיפול שהעניקה לבית החולים, נחסך ממנו בין השנים 1996-2001 תשלום מס של 20,991,570 ₪. חישוב 14% מהמס שנחסך היה 2,938,820 ₪. לצרכי אגרה העמידה התובעת את תביעתה על 2,667,529 ₪. בסיכומים התיחסה החברה לנתונים שהתקבלו מעירית רחובות, ולפיהם חיובי המס של בית החולים שנמחקו מספרי העיריה עולים כדי 34,510,687 ₪. המס שנחסך (כאשר נלקח בחשבון רק שליש הסכום בכל שנה משנת 1999) הוא 17,453,123 ₪, ושכר הטרחה חושב ל- 2,834,387 ₪, כולל מע"מ.

5.להשלמת התמונה: בשנת 2002 הגישה שב"כ עתירה מנהלית נגד העירייה, שבמסגרתה בוטל החיוב בארנונה בגין השנים 2000-2002 (עת"מ (מחוזי ת"א) 1128/02 שירותי בריאות כללית נ' עיריית רחובות (לא פורסם, 13.12.2007)). עתירה זו הוגשה באמצעות עו"ד חדוה הס-קיבש, ולא באמצעות החברה. למעשה, מחקירת הגב' קיבש עלה כי כלל לא ידעה על כך שקיים חוב לשנים קודמות (עמ' 29 שורות 18-30).

החברה טוענת כי ההסכם בוטל שלא כדין ובחוסר תום לב, מתוך מטרה לחמוק מתשלום שכרה. במהלך התקופה החברה נשאה בהוצאות הכרוכות במתן השירותים, העסיקה עובדים, שילמה ליועצים משפטיים, קיימה ישיבות עם נציגי העירייה והנחתה את בית החולים. לאחר שהשלימה את מלאכתה, בחר בית החולים לבטל את ההסכם. בשלב שבו בוטל ההסכם לא היתה סיבה עניינית לבטלו, שכן הצדדים המתינו להכרעת בג"ץ.

החברה טוענת כי פעולותיה הן שהביאו לביטול חיובי המס, ובג"ץ עיריית רחובות לא ניתק את הקשר הסבתי בין השניים.

בית החולים טען בחוסר תום לב שאינו יודע מהו סכום החוב שנמחק מספרי העיריה. אולם תעודת עובד ציבור שהגישה העיריה מלמדת כי ביום 2.2.08 מחקה מספריה חוב של בית החולים בסכום של למעלה מ- 34 מליון ₪ (נספח 42 לתצהיר סער) (להלן "תעודת עובד הציבור הראשונה").

החברה טוענת כי שרותי בריאות כללית נמנעה מלהעיד שניים מעובדיה הבכירים, שלוו את פעולות החברה: עו"ד מיכאל בלקני משמש כיום מנהל הנכסים של שב"כ, ומר אברהם בלזברג אשר שמש בשנים נשוא התובענה משנה למנהל בית החולים. תחת זאת בחרה שב"כ להעיד את מר חיים קרן, שנכנס לתפקיד מנהל הכספים של בית החולים בשנת 2000, והוא שביטל את ההסכם. לטענת החברה, מר קרן לא הכיר את פעילותה.

החסכון במס מתבטא גם בכך שבית החולים לא נדרש להגיש תביעת השבה לסכום הארנונה שהיה משלם, אלמלא שמע לעצתה הטובה של החברה.